זאת המציאות שיצרנו לנו:

- במדינת ישראל ויתרנו על זכותינו הטיבעית לבחור בעצמינו על פי מצפונינו האישי את זהותינו הדתית האישית והסמכנו את המדינה לקבוע  זאת בשבילנו.

- בישראל אנו מנהלים רישום ממלכתי המסווג אותנו עלפי השתיכותינו הדתית ובניגוד למגילת העצמאות אנו מפלים בצורות שונות כל אזרח שלא נחשב בעינינו כיהודי.

- במדינת ישראל ישנם כיותר מ-300,000 אזרחים שרואים את עצמם כיהודים אך משרד הפנים מסרב לרשום אותם כיהודים, ואנו מונעים מהם שיוויוניות מלאה וזכויות אדם בסיסיוח בכך שאיניינו מאפשרים להם להנשא בשום צורה חוקית בארץ.

- בישראל אנו נותנים רשות לרבנות להחזיק בנשים מסורבות גט כבנות ערובה במסגרת נשואיהן למרות למרות שנפרדו מבעליהן לפני שנים ולנישואיהן אין יותר כל סיכוי.

- במדינת ישראל אנו מתירים לרבנות לתעתע בכ-15,000 גרים; חלקם גוירו לפני שנים והאמינו שהם יהודים מן המניין אך הרבנות מטילה ספק ביהדותם וממשיכה למרר חייהם.

- במדינת ישראל אנו מעלימים עין מהתבטאויות שינאה וההסטה של רבנים אורתודוכסים נגד אחינו היהודים מהזרמים האחרים התומכים בנו בכל ליבם ומיצגים אותנו בכבוד רב בעולם כולו.

- בישראל, איננו מאמינים כי על כולנו לחיות כיהודים דתיים אותודוקסים, אך אנו דוחים את פזורי ישראל מן התפוצות משום שאינם משתייכים לזרם הדתי אורתודוקסי הדומיננטי בארץ.

- במדינת ישראל השכלנו להמציא חוקים שלמראית עין נראים כשיוויוניים אך מתחת לפני השטח מאפשרים לנו להפלות לרעה אזרחים מפני שאינם נחשבים בעיניינו כיהודים.

- במדינת ישראל הפקדנו את מסורתנו, דתנו ויהדותינו בידי מונופול אותדוקסי, חרדי, קנאי, קיצוני שגורם להמאסה בחוכמת מורשתינו מחד וכמו כן גם להקצנה מסוכנת בקרב קבוצות  אחרות